השכרת יאכטות לפרטים והזמנות : צרו קשר עם מוטי-054-47-87-100

מסיפורי היאכטה של מוטי.

את המשט בשנה זו האולה החלה באילת שלמעשה היתה צריכה להתחבר למשט במרינה האורגדה שבמצרים. שבת בצהריים יצאנו מאילת צוות של שבעה מוטי הסקיפר תמר קאופמן ליאורה

משה גינזברג פיני שלזינגר ארן עידן ומיקי חכם.

רוחות צפוניות רגילות לאזור ולקראת ערב נכנסנו למרינה טאבה הייטס . שם ביצענו כניסה למצרים וזאת מהסיבה היחידה שאם קורה משהו בדרך יש באפשרותנו לרדת לחוף או לעצור מבלי לעבור על החוק המצרי. הלינה במרינה זו היתה בצמוד למשרד המרינה כאשר כל ארבע שעות אנו עדים לתפילה של השוטרים והעובדים במקום שהשתטחו ממש בצמוד לסירה.

לאחר ארוחת בוקר שוב יצאנו והכוונה היתה להישאר בדהאב לעגינת לילה כך שנוכל לעבור את המייצרים באור יום. למעשה כבר פה הרגשנו את היחס של המצרים שלא אפשרו לנו זאת וביקשו שנעזוב את המקום לא יאוחר מהשעה עשר בלילה.

לאחר שעלינו לתורן לסדר את חבלי הלייזי פאק שנקרעו ואחרי ארוחת ערב עזבנו לכיוון המייצרים כשהתכנית היתה לעבור בכל מקרה להגיע לאורגדה בצהריי יום המחרת.

הרוחות היו כרגיל צפוניות 20 קשרים לערך, כלומר היינו בגביות ואת המייצרים עברנו בחשיכה מוחלטת עם ניווט מצויין של מוטי הסקיפר שלא הסתמך רק על ניווט מכשירים אלא שם צופים על החרטום. כמתוכנן הגענו בצהריים לאורגדה כשכבר בדרך קיבלנו טלפונים ורמזים שהיתה בעיה במעבר בתעלה ואנו נאלצים לשנות תוכניות.

ואם אפשר גם להצניע את העובדה שאנו במסגרת המשט. מכיוון שלא כל הסירות עברו את התעלה נותרנו באורגדה 4 סירות. 2 ישראליות ו-2 זרות. את הטיול ללוקסור עשינו לאחר יום של עיכוב וטיול זה לכשעצמו היה מעניין עם מנוחה של לילה במלון ברמה גבוהה.

לאמור את האמת אני עדיין לא יודע מה היתה הבעיה במעבר בתעלה ,מה שידוע לי שהינו מס’ מצומצם של סירות והיינו צריכים לתפקד ולהמשיך את הדרך חזרה בכוחות עצמנו.

ניסינו כמה שיותר להצמד לתוכנית המשט גם מפני שאנשים קנו טיולים , צלילות וכו’.

את ההפלגה לשארם אל שייך עשינו כמתוכנן,שם יצאנו לצלילות ולטיול בעיר בכוחות עצמנו.

מכיוון שתכנית המשט השתבשה החלטנו לצאת במעלה מפרץ סואץ לכיוון סואץ סיטי יום קודם וכבר ביום הראשון אחרי שארם כאשר פנינו צפונה הרגשנו את הרוחות החזקות והגלים הקצרים

שבאים מולנו. נכנסנו למקום מוגן לעגינת לילה.

כך גילססנו שלושה ימים עם רוחות בפנים של עד 30 קשרים וגלים עד4 מטר

כאשר בלילות אנו עוגנים במקומות פחות או יותר מוגנים לרוח, כמו אבוזנימה ואטור.

באבוזנימה דווקא היה נחמד כשסירת דייגים מקומית התקרבה אלינו והציעה לנו ממרכולתם.

דגי פרידה טריים. מה שהתברר מאוחר יותר כעסקה נהדרת לאחר שבישלנו ארוחה נפלאה של דגי פרידה טריים הן בבישול והן בטיגון. כאשר מוטי עומל על הדגים וליאורה ותמר על הסלטים.

בשעה טובה הגענו לסואץ בתקוה לצאת לטיול שהובטח לקהיר. אולם לפי השמועות והידיעות הטלפוניות הטיול הזה התבטל. רק כיוונו שנוכל לחצות את התעלה כמה שיותר מהר כאשר ראינו שהמצרים מעכבים אותנו ללא כל סיבה שנראית לעין בטענה שהתעלה סגורה עקב מעבר של אוניות צבאיות התארגנו לטיול באופן פרטי לקהיר. עוד יום ועוד יום של עיכוב עד שלפתע ארבע לפנות בוקר הורגשה תכונה על המזח ואז בלי כל התראה כל סירה קיבלה את הפיילוט שלה ולאחר תדלוק מהיר של דלק מג’ריקנים שקיבלנו יצאנו לדרך.

פה התחיל למעשה הסרט. לאחר כשעה המנוע התחיל לעשן ורק כשנפל לנו האסימון הבנו שהדלק שקיבלנו היה מהול בשמן והמנוע כביכול החל לשרוף גם שמן. בנוסף לזה הפיילוט הכניס אותנו למקום מזוהם ביותר וגופים זרים שנשאבו גמרו לנו את האימפלור של המשאבה והמנוע החל להתחמם. עכשיו אנחנו במילכוד. מצד אחד הפיילוט ממהר ומצד שני צריכים להוריד סל”ד ואז המנוע עובד בסדר. הפיילוט כנראה ראה את הלחץ בו היה נתון מוטי וניצל זאת לדרישה של בקשיש וכו’ הפחד של מוטי היה מעיכוב נוסף באיסמעיליה . לאחר ויכוחים פה ושם מתן בקשיש עברנו את התעלה כאשר אנחנו מזדחלים במהירות של 4 קשרים ומטה.

ביציאה לים התיכון מוטי הפעיל את הצוות שהרימו מפרשים למרות שהרוח היתה 8 קשרים וההתקדמות היתה איטית אבל זה איפשר למוטי לפרק את מערכת הקירות של המנוע תוך כדי הפלגה לנקות את כל המעברים, את הקוליר וכמוכן להחליף אימפלור של המשאבה.

הגענו להרצליה יום אחד אחרי כולם כשהיאכטה צריכה לצאת תוך 3 ימים לתורכיה.

לאחר מנוחה קצרה התפנה הסקיפה לנקות ולפרק גם את מערכת הדלק כמו מסננים שאיבת הדלק המלוכלך ותידלוק בדלק נקי.

את הלג לתורכיה עשו על האולה נוסף לסקיפר מוטי, אשתו כרמי ניסים אלפסי סקיפר מנוסה ומדריך שייט . ומיכאל – אדם מבוגר ומעניין בעל ידע נרחב בתחומי החיים.

אז עם כל החששות יצאנו לתורכיה בשייט של 3 ימים רצופיים , הכוונה היתה להגיע לפיניקה.

השייט ברובו היה עם רוחות קדמיות של עד 15 קשרים ולעיתים אף פחות.

רק 30 המיילים האחרונים היו עם רוחות פנים חזקות של עד 30 קשרים.

אלו כנראה המלטמיות שעולות אחה”צ.

ניסים, מיכאל ומוטי היו עסוקים רוב הזמן בגילסוסים וצמצום מפרשים וכרמי היתה צפונה באותו זמן בסלון. לפיניקה הגענו בחצות הליל כשעל פניה של כרמי היה ניכר שעברה עליה חוויה מסוג אחר. עכשיו יומיים לנוח יש גם טיול לפמוקלה (אתר מהמם) ויש את הקבבים של אחמד.

אחרי יומיים עם שחר יוצאים לעגינה בקייקובה ובכפר קלקוי מקום נחמד כשלעצמו בערב אוכלים במסעדה של המקומיים. לפנינו היה עוד שייט של 40 מייל עד לפטיה , לכן צוות האולה החליט להקדים ויצא כבר אחרי חצות במטרה להגיע לאולה דניס ולעצור שם לפני הכניסה בפטיה.

לפטיה הגענו לפנות ערב ופה שוב יומיים של בילויים וטיולים . יש שהצטרפו לטיול מטעם המשט אנחנו השכרנו קטנוע וטיילנו באזור, משום שבכל האתרים שהחברה יצאו כבר היינו.כאן היינו עדים גם למחזה מרגש ומלבב של

הצעת נישואין וירטואלית שארגן אחד השייטים (נענה בחיוב עם דמעות של אושר).

מפטיה לקפי קריק עשינו תחרות מפרשים, הפעם הגענו בין האחרונים אך שנה שעברה במפתיע

לקחנו מקום שלישי. ארוחת הערב בקפי קריק תמיד אותו תפריט, בבש, סלטים ולחם מקומי,

וזהו אל היעד הסופי שהוא מרמריס.

היה טיול ג’יפים ומקום טיפה יותר הומה ולא נשכח כמובן את מסיבת הסיום שנערכה על מדשאות מסעדת המרינה עם הרבה יין ומאכלים טובים פרסים שחולקו ובקיצור משהו שהשאיר טעם טוב בפה למרות כל הבלגנים שהיו בחלק הראשון (המצרי כמובן).

חזרה לארץ בכוחות עצמנו היתה סבבה, אמנם נקרע לנו ספיניקר ועצרנו בקוסטלוריזון, עלינו לתורן לסדר ולתקן כבר נשארנו לארוחת ערב המפנקת. בהמשך השייט רוחות גביות כאשר אנו משתמשים במוט הספיניקר כדי להוציא חלוץ לצד אחד ואז ראשי לצד שני וכך במערך של פרפר הגענו להרצליה עם עוד שתי דגי טונה אורחות על הצלחת.

ב ת א ב ו ן !!!!!!