בתחילת הסיפור יש לציין שאלכסנדר הוא סקיפר מיוחד שיעשה דברים שונים,לא פוחד מכלום ולוקח סיכונים שאף אחד אחר לא היה לוקח,אלכסנדר הוא איש עסקים שבבעלותו יאכטת מפרש והוא משייט איתה בעולם תוך כדי עיסוקיו,משאיר את היאכטה במקום מסוים אליו הוא מגיע חוזר לעבודתו וכן הלאה.

בשלב מסוים היאכטה עגנה במרינה אילת,בגלל הטיסות הרבות שהוא מבצע הוא עורר חשד אצל אנשי הביטחון באחת מהכניסות לארץ מה שגרם לבדיקה מדוקדקת וחטטנות מיותרת מצד אנשי הביטחון,דבר זה חזר ונשנה עם כל כניסה לארץ וזה הרגיז מאוד את אלכסנדר,לכן בספטמבר 2007 עזב אלכסנדר את הארץ בשייט ביאכטה והעדיף להשאיר את היאכטה בעקבה אצל שכנתנו ממזרח,טייל קצת בירדן,פטרה וואדי רם וכאשר חזר לעבודתו השאיר את היאכטה בעקבה למשך ששה חודשים.

במרץ 2008 ממש בליל הכלולות שלי, מספר אלכסנדר חזרתי לעקבה ויצאתי עם בת זוגי קסניה לשייט זוגי ביאכטה לכיוון אורגדה שבמצרים,בדרך עוד עצרתי בשארם אל שייך ובאי טווילה,באורגדה השארתי את היאכטה עוד חודשיים ובחודש מאי חזרתי,שייט ביאכטה קצר לאבו טיג על מנת לבצע יציאה ממצרים ובמאי 2008 התחלתי את השייט ביאכטה במורד ים סוף בואך סודן,לקראת השייט ביאכטה הצטיידתי במוצקה גדולה מכשירים לראיית לילה וכן היה לי אקדח מוצנע ביאכטה,על כל מקרה שלא יהיה החלטתי שאם נטפלים אלי אני מתנהג כמו רמבו כי שם לא יודעים כלום אבל שמעו על רמבו כך אומר אלכסנדר,החלטתי להתקרב יותר לחוף כדי לתפוס דגים וכך היה הרולר התחיל לרוץ וכאשר ניגשתי אליו לא הצלחתי למשוך (כאילו שתפסתי משאית) לאחר מאבק של כשעה העלתי ליאכטה ברקודה במשקל של לפחות 20 קילו,ניקיתי ופרסתי לפרוסות,

ביום המחרת שתי סירות דיג שהבחינו בי החלו לעקוב אחרי במשך שעתיים,כנראה רצו לתהות על קנקני במשקפת הבחנתי שבכל סירה ישנו רובה ממשיך אלכסנדר,כשהם התקרבו הייתי כבר מוכן לשחק את רמבו התלבשתי בהתאם ,שלפתי אקדח ומוצקה,נעמדתי בפוזה מאיימת,כאשר הם הבחינו בזה הם נרתעו והניחו לי לנפשי,בסודן ישנן הרבה ודאיות ונחלים יבשים שיורדים לים,למקומות נמוכים אלו נכנסו מי ים שיצרו מעין מפרצונים מוגנים לרוח וטובים לעגינה ,מפרצון כזה מכונה מורסה,החלטתי לעגון עגינת לילה,באמצע הלילה אני שומע רעשים הוא מספר,יוצא החוצה ומבחין בשני דייגים שמנסים לחתוך את חבל הדינגי כדי לגונבה,שוב קפצתי עם סכין שלופה ובצעקות רמות עד שהם ברחו מהמקום.

כאשר עלה אור יום הבחנתי באנשים היושבים על החוף עם מדורה קטנה לקפה ללא הרבה שהיות אספתי כמה דגים שעלו בחכתי ואת שאריות הברקודה וירדתי לחוף בעזרת הדינגי, לאמור את האמת אומר אלכסנדר אני לא יודע אם אחד מאנשים אלו ניסה בליל אמש לשדוד ממני דינגי אולם החלטתי ליצור איתם קשר,שתיתי איתם קפה מהביל וצלינו דגים על האש ביחד,לאחר שהתיידדנו הם ניקו בעבורי את תחתית היאכטה כמובן רק לאחר משא ומטן מפרך על הפיצוי,נפרדתי מכמה דולרים והמשכתי בשייט ביאכטה.

המורסה הבאה שעצרתי בא הייתה מדהימה ביופי שלה וביופי הריפים שבה יכולתי לדוג כמה דגים שארצה,הוצאתי רובה דיג וציוד צלילה והשלמתי את מכסת הדגים להמשך השייט לכיוון אריטראה.

זוהי מדינה שהייתה במלחמה במשך 40 שנה,אין בעיית תקשורת מפני שרובם דוברים אנגלית וחלקם אפילו איטלקית,במדינה זו ישנם הרבה אנשים פגועי גפיים תחתונות כתוצאה של עליה על מוקשים,אנשים מאוד עניים אבל עם כבוד,מסבירי פנים ולא מבקשים תמורה בעד זה, אם צריך לקבל משהו הם מעדיפים מים,סוכר ואורז.המים במדינה זו מגיעים מההרים ומחולקים לתושבים כל בוקר,תופעה נפוצה היא לראות ילדים משוטטים עם בקבוקי מים ריקים במטרה למולאם,נתקלתי גם בתופעה כשרציתי לדבר עם מישהו הוא מביט לצדדים בחשש ומבקש שניפגש בקרן הרחוב מפני חשש מהשלטונות שדורשים להימנע ממסחר עם זרים בשוק שחור,באחד המקרים ראיתי אישה שיושבה על המדרכה ומכינה קפה,היא שאלה אם ברצוני לשתות וכאשר עניתי בחיוב היא החלה בהכנת הקפה,קלייתו,טחינתו בישולו ומזיגתו לכוס מאחר שלא ביקשה מאום בתמורה,שילמתי עבור כוס הקפה עשרה דולר שזה הרבה מאוד עבורה,היא בירכה אותי ואמרה שאני הלקוח הראשון שלה מזה חודשיים,

יש לציין כשנכנסתי לעגון במפרץ הנמל,זה מה שהתבקשתי לעשות מפני שיש חשש שמקומיים יגנבו דברים מהיאכטה על יד הרציף,את הירידה לחוף עשיתי בעזרה הדינגי,אגב באזור זה החום מגיע ל45 מעלות והוא ממש בלתי נסבל.

לפני העזיבה פגשתי יאכטונר צרפתי שבא עם ציוד צלילה במיוחד לצלול באתר אי שבעת האחים,כאשר הם הגיעו לאתר החוף היה מלא בעשרות גופות של פליטים סומליים שהובטח להם הברחה מהמדינה אולם הם הוכו,נשדדו והושלכו למים על ידי המבריחים,מהפחד החברה הצרפתים ויתרו על הצלילה ועזבו את המקום,אותו חבר גם הראה לי מפה של הצבא הצרפתי עם נקודות ציון של מתקפות הפירטים שהיו,האמת לא חששתי במיוחד כי פה כבר הייתי מצויד גם במטול רקטות שרכשתי ב 2000 דולר,למעשה לא נזקקתי לו מפני שלא היה כל מפגש מעניין עם פירטים למזלי או שלמזלם…

את אזורי הפירטים מול סומליה עברתי אולם,חששתי מאוד מהכניסה לתימן,לכן הופתעתי מאוד מקבלת הפנים כאשר הגעתי,בתימן רוב נושאי התפקידים הבכירים דוברי רוסית זאת מכיוון שהם למדו לקצונה בבתי ספר ברוסיה,אני דובר רוסית טובה מה שגרם מיד ליצירת קשרים טובים והתקבלתי בסבר פנים יפות,כמובן שגם הכסף שברשותי עזר מאוד,אחד הקצינים שהתחבר אלי מספר אלכסנדר שמו וואליד,נצמד אלי ויצאנו לטייל ברחבי תימן,הגענו גם לצנעה ולשוכני המערות בהרים למראית עין אנשים אלו נראים עניים מאוד אולם המלווה שלי טוען שהם סוחרים טובים ולא חסר להם מאום,חזרנו לעדן שם עגנה היאכטה,פה גם השארתי אותה למשך שלושה חודשים וחזרתי לעבודה.

סוף ספטמבר 2008 טסתי לעדן ויצאתי לשייט ביאכטה לעבר מוקלה לאחר שייט ביאכטה של 200 מייל נוכחתי לדעת שאכלתי לוקש כנראה שהדלק שהוכנס למיכלי היאכטה היה מזוהם,המנוע פשוט שבק חיים,חזרתי לעדן רק עם מפרשים כשהרוח לא יותר מארבעה קשרים(להזכירכם 200 מייל),ספינות רבות שניקרו בדרכי לא נענו לבקשה לגרירה או עזרה,רק בפתח הנמל נגררתי,שאבתי את הדלק,החלפתי מסננים והכנסתי דלק נקי. בדרך לעומן היה לי דיג מוצלח,שני קלמרי 5 קילו לאחד וכמה טונות,מה שמיוחד בעומן זה הלחות,האוויר ממש רווי במים,עצרתי שם רק לדלק ומים והשייט לכיוון המלדיבים מתחיל כאן,חמישה ימים של שייט ביאכטה ללא רוחות בכלל ועוד חמישה עם רוחות של 10 עד 30 קשרים ממש טירוף רוחות משתנות בעוצמתן וכיוונן מה שגרם לנו לתעסוקה מסיבית עם המפרשים,לעיתים ישבנו עם המיתרים בהיכון ביד,עוד לפני הכניסה לאיים נפטרתי ממטול הרקטות שהיה ברשותי. באיים המלדיבים נשארנו רק שלושה ימים רוב הזמן גשום וממש לא עניין אותי להישאר שם

הלג האחרון היה לכיוון נמל גל שבסרי לנקה פה היה שייט ביאכטה שלא אשכח לעולם,השייט היה בסערה טרופית של רוחות משתנות 35 עד 45 קשרים לעיתים מכות של 48 קשרים,הגלים היו גבוהים מאוד,היאכטה למעשה עברה יפה את הסערה הזו מלבד מקרה אחד בר התורן נגע במים אולם למזלנו התיישרנו במהירות חזרה,יצאנו מסערה זו חבולים עם לא מעט נזקים ותשושים מחוסר בשעות שינה,עם הגעתנו נקשרנו לרציף סגרנו את היאכטה כמו שהיא וטסנו הביתה למנוחה.

לסיכום מבחינת מזג האוויר הירידה מים סוף הייתה רוב הזמן ברוחות צפוניות(גביות)כמו כן הירידה לאורך מפרץ סואץ,בים ערב במקרה שלי היו הרוחות קדמיות של 18 עד 22 קשרים באוקיינוס ההודי עד המלדיבים היו כמה ימים של שתיל,אחרי האיים בחלקו היותר מזרחי של האוקיינוס הרוחות קדמיות עד 25 קשרים בדרך כלל,בסערה כמו שאנו עברנו כיווני הרוח ועוצמתה משתנים ללא היכר.

לאחר שלושה חודשים בינואר 2009 נפגשתי עם מוטי בסרי לנקה ויחד עם ברט וביצענו שייט ביאכטה לפוקט שבתאילנד את סיפור השייט הזה תוכל למצוא בדף מאמרים תחת הכותרת הפלגה ביאכטה-חציית מפרץ בנגל.

כל טוב בהצלחה בשיוטים,ניפגש על המים.

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA